אני עדיין כאן

אני עדיין כאן.

המצב אינו משתפר ורק נעשה יותר ויותר חם.

קראתי את מה שהיה לכלבה להגיד פה כשהשתלטה ללא רשות על הבלוג שלי.

וכל מה שנותר לי להגיד זה: כלבה!!!

הזמן עובר ואני לא מבינה מה עשיתי שמגיע לי לחיות ככה.

אספקת המזון הרטוב הפסיקה אחרי שהכלבה נתפסה על חם בזמן שגנבה לי את האוכל.

בפה של הכלב זוהרת קופסת השימורים

למה מענישים אותי? לא ברור לי.

בינתיים הרחבתי את כיבוש הגזרה העליונה של הבית-

אסטרטגית, זה יותר נכון לי, לחיות פה למעלה.

שליטה אבסולוטית במרחב האווירי של הבית

אני רואה הכל מפה והחיות האחרות לא מעזות להתקרב, כך שאני מוגנת לחלוטין.

הכלבה בשנתה- תסגרי את הרגליים, פרוצה!

הפרינססה מנסה לתפוס גובה

מדי פעם, אני מנסה לצאת מהמתחם שלי לסיורים בגזרה שנשלטת על ידי הכלבה.

יש שם שמש ואוויר נעים ואני מתה לעבוד על השיזוף שלי.

אל תהיו גזענים! גם שחורים משתזפים

ברוב המקרים, אחרי כמה דקות בודדות בשמש, הכלבה מגיעה ואני נלחצת ובורחת.

רגע של עימות

השבוע חגגו פה ימי הולדת לכלבה ולפרינססה האפורה.

בנות שנתיים- ילדות ממש.

מסביר את ההתנהגות שלהן, אבל לא את גסות הרוח של הכלבה או הנהנתנות של הפריססה.

יופי זה לא הכל בחיים

מזל טוב באמת! תתבגרי כבר

מצב העניינים עם השותפה מחמיר ונראה לי שהיא מנסה להיפטר ממני.

האם זה קשור בזה שעשיתי עליה פיפי השבוע בזמן שישנה במיטה?

או אולי בזה ששרטתי ונשכתי אותה עמוקות בזמן שליטפה אותי.

מהרהרת בהורים עמוק בתוך המצודה

אני מצדי כבר לא יכולה לחכות שההורים שלי יבואו לקחת אותי.